הפסיכואנליזה הינה תיאוריה שהומשגה על ידי הרופא היהודי וינאי זיגמונד פרויד לפני כמאה שנה. התיאוריה נבנתה באופן דומה לתיאוריות מדעיות אחרות שרווחו באותו זמן ,כלומר היא בעלת מספר מוגבל של מושגים ועקרונות , המתייחסים זה לזה באופן עקבי ,ותיאורטית לפחות, היא אמורה להיות מסוגלת לנבא התנהגות מסויימת על פי נתונים קיימים.
התיאוריה מבקשת להסביר באופן שיטתי את המבנה של נפש האדם, ולפיכך מבקשת גם להצביע על מצבים תקינים יותר ופחות.
בנוסף להסבר, כוללת התיאוריה הפסיכואנליטית גם שיטת טיפול יחודית, הבנוייה על אסוציאציות חופשיות, והעברה של רגשות עבר ש"קובעו" כשהם חיים מחדש בטיפול כלפי המטפל המייצג את האובייקט הראשוני אליו רגשות אלה התייחסו.
הטיפול הפסיכואנליטי המקובל קרוי פסיכואנליזה (אנליזה=ניתוח , פסיכה=נפש),והינו בדרך כלל ארוך ואינטנסיבי מאד-
הוא אורך לרוב מספר שנים, ומתנהל בתדירות של 4-5 פגישות בשבוע. מטבע הדברים, הוא יקר מהרבה בחינות וכיום אינו מקובל יחסית בציבור הרחב.
הטיפול הפסיכולוגי המבוסס על האסכולה הפסיכואנליטית , שכיח יותר מהפסיכואנליזה בארץ ובעולם. הוא קרוי "טיפול פסיכודינאמי" וגם הוא נשען על עיקרון של "עבר משפיע על ההווה",אך תדירות הפגישות בו נמוכה בהרבה (בין פעם לפעמיים-שלוש בשבוע) ,וכיום הוא מכיל בתוכו הרבה מאד אלמנטים שלא היו מקובלים בתקופתו של פרויד, ואשר נוספו עם השנים ועם התפתחות הזרמים השונים בתוך
הפסיכואנליזה.
