פסיכותרפיסטים רבים השמחים כיום לגלות את חוכמת המזרח ואת מחשבת ה בודהיזם, מוצאים עצמם במבוכה בשל הצורך "לבחור" בין שתי דיסציפלינות הנראות שונות ולעיתים כמעט הפוכות זו מזו.
בבואנו להתבונן בניסיון המתמשך לשלב "מערב" ו"מזרח", כדאי להתייחס למילים הכתובות האלה כעל מבנים יצוגיים בלבד, המשמשים לתיאור מיכלולים מסויימים של מחשבות.
פסיכולוגית העצמי, בדומה לגישתו של בודהיזם, אינה מסתפקת בתיאור שני אופני ההוויה והתנועה, אלא מצביעה על האופן המיטיב שיש ביכולת להתקיים בתוך מצב עצמי מותמר.
